בקצרה
היכולת לאכוף 'תבנית' בשדות קלט היא כלי חיוני המבטיח כי המשתמשים יזינו את סוג המידע הנכון. מדריך זה ידריך אותך כיצד להשתמש ביעילות ביכולת זו, ולהגדיר בעזרת ביטויים רגילים של JavaScript את דפוסי הקלט הרצויים.
כיצד מגדירים תבנית
הגדרת התבנית: את ההגדרה ניתן לעשות בשעת הגדרת שדה קלט, במעמד העריכה ניתן להגדיר את הקלט הצפוי באמצעות ביטויים רגילים של JavaScript. בעזרת ביטויים אלו ניתן לכלול מגוון של תבניות, החל מספרים ואותיות ועד שילוב של שניהם. לצורך החלת תבנית, הזן את הביטוי של JavaScript בשדה Pattern בתפריט העריכה של השדה.
דוגמאות:
כדי לדרוש מספר בן חמש ספרות, התבנית תהיה ^[0-9]{5}$, כלומר כל רצף של חמישה מספרים מתקבל.
עבור מספר בן שש ספרות, השתמש ב- ^[0-9]{6}$ כדוגמת התבנית.
עבור כתובת דואר אלקטרוני, התבנית עשויה להיות ^[A-Z0-9._%+-]+@[A-Z0-9.-]+\.[ A-Z]{2,}$.
רגישות לאותיות גדולות: חשוב לציין שהגדרת 'תבנית' לא מתייחסת לגודל האות.
דוגמה: התבנית ^[A-Z]$ תקבל אותיות גדולות וקטנות.
שיטות עבודה מומלצות וטיפים
בדיקה: בדוק תמיד את התבנית כדי לוודא שהיא מאמתת במדויק את הקלט הצפוי.
אימות משלים: זכרו, האפשרות 'תבנית' היא חלק מאסטרטגיית אימות רחבה יותר. כלול בדיקות עבור שדות נדרשים, מגבלות תווים וסוגי נתונים מתאימים.